הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
12 דירוגים
2.9
ממוצע
1
4
2
1
3
3
4
0
5
4
0
כלוב הזהב
קמילה לקברג
להשאלה

כלוב הזהב

קמילה לקברג
להשאלה

דרג ספר זה מתוך 5
12 דירוגים
2.9
ממוצע
1
4
2
1
3
3
4
0
5
4
0
44 
44 
גודל (עמ'): 348
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר

תקציר

נקמה של אישה היא דבר יפהפה ואכזרי.

פיי וג'ק  התאהבו כשלמדו כלכלה.

הוא הגיע מבית אמיד, היא עבדה קשה בשביל כל דבר.

כשהחליטו לפתוח חברה, היא עזבה את הלימודים, מילצרה ביום והייתה יועצת אסטרטגית בלילה כדי שהחברה תוכל לשגשג. החברה הפכה לאימפריה, האהבה הפכה לנישואים ופיי הפכה מסטודנטית ענייה עם עתיד מזהיר לאשה עשירה. אבל למרות הילדה החמודה וכל הכסף והמותגים שבעולם, פיי מרגישה שזה לא מספיק.

כשפיי מגלה כי ג'ק מנהל רומן עם אישה צעירה ממנה, זה מאוחר מידי. חייה מתרסקים וקרב הגירושים מותיר אותה בודדה, מרוסקת רגשית וכלכלית. כעת היא עומדת לנקום ולהחזיר לעצמה את מה שמגיע לה.

ספריה של קמילה לקברג זכו בפרסים והצלחה מסחרית חסרת תקדים וראו אור בעשרים ושישה מיליון עותקים, ארבעים שפות ושישים מדינות. כלוב הזהב הוא ספר ראשון בסדרה חדשה, עם גיבורה ייחודית שכבר עכשיו נוסקת לשיאים חדשים. לקברג נולדה בעיירת הדייגים הקטנה פיֶלבָּקָה, למדה כלכלה ומשפטים והקימה חברה משגשגת. כיום היא מתגוררת בשטוקהולם, עם בעלה וארבעת ילדיה.

  • ISBN: 15101232
  • גודל (עמ'): 348
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • Publishing Date: 01/09/2020
  • שם המחבר: קמילה לקברג
  • תורגם ע"י: שאול לוין
  • זמין להשאלה: כן
class="text">היא עימעמה את התאורה, ואחר כך יצאה למסדרון, שתצלומי דיוקן בשחור־לבן שלה, של ג'וליאן ושל ג'ק היו תלויים בו. צילמה אותם קייט גאבּור, צלמת החצר הלא רשמית של יורשת העצר, שצילמה מדי שנה סדרה מכשפת של תמונות ילדי בית המלוכה משחקים בעלי הסתיו בתלבושות צחות כשלג. היא וג'ק בחרו להצטלם בקיץ. הם עמדו על החוף בתנוחה רגועה ושובבה. ג'וליאן ביניהם, שערה מתרומם ברוח. בגדים לבנים, כמובן. היא לבשה שמלת כותנה פשוטה של ארמני, ג'ק — חולצה ומכנסיים מגולגלים של הוגו בוס, וג'וליאן — שמלת תחרה מקולקציית הילדים של סטלה מקרטני. הם רבו דקות לפני שהצטלמו. היא כבר לא זכרה על מה, רק שזאת היתה אשמתה. אבל דבר מזה לא בא לידי ביטוי בתמונות.

פיי עלתה במדרגות. היא היססה רגע מחוץ לדלת חדר העבודה של ג'ק ואחר כך פתחה אותה. החדר היה ממוקם בצריח, עם נוף לכל הכיוונים. עיצוב יוצא דופן בנכס יוצא דופן, כדברי סוכן הנדל"ן כשהראה להם את הדירה חמש שנים קודם לכן. היא היתה בהיריון עם ג'וליאן בשעתה, ראשה מלא תקוות בהירות לעתיד.

היא אהבה מאוד את חדר הצריח. החלל וכל האור מהחלונות עוררו בה תחושה כאילו היא עפה. ועתה, כשהיה חשוך בחוץ, הקירות המקומרים עטפו אותה כפקעת חמימה.

היא עיצבה את החדר בעצמה, כפי שעיצבה את שאר הדירה. היא בחרה את הטפט, כונניות הספרים, שולחן העבודה, התצלומים ויצירות האמנות על הקירות. וג'ק אהב מאוד את התוצאה. הוא מעולם לא הטיל ספק בטעמה ותמיד התמלא גאווה ללא גבול כשאורחים ביקשו את מספר הטלפון של מעצב הפנים שלהם.

ברגעים כאלה, הוא הניח לה לזרוח.

שאר החדרים עוצבו בסגנון עכשווי, קל ואוורירי, אבל חדר העבודה של ג'ק היה גברי יותר. כבד יותר. היא השקיעה מאמץ רב יותר בחדר הזה מאשר בחדר הילדים של ג'וליאן ובכל שאר הדירה גם יחד. ג'ק התעתד לבלות הרבה מזמנו כאן, לקבל החלטות חשובות שישפיעו על עתיד משפחתם. המעט שהיה ביכולתה לעשות הוא להעניק לו מקלט משלו כאן למעלה, כמעט בעננים.

פיי העבירה את ידה על שולחנו של ג'ק בשביעות רצון. זה היה שולחן רוסי, היא קנתה אותו במכירה פומבית בבוקובסקי, והוא היה שייך בעבר לאינגמר ברגמן. ג'ק לא היה מעריץ גדול של ברגמן — סרטי פעולה עם ג'קי צ'אן בכיכובו של בן סטילר היו יותר לטעמו — אבל בדומה לה הוא אהב רהיטים עם קצת היסטוריה.

כשערכה לאורחים סיור בדירה הוא תמיד טפח על משטח השולחן בכף ידו פעמיים ואמר, כבדרך אגב, שהרהיט המשובח הזה ניצב פעם בביתו של הבמאי בעל השם העולמי. פיי חייכה בכל פעם שאמר זאת משום שבדרך כלל, עיניהם נפגשו בתוך כך. זה היה אחד מאלף דברים שחלקו בחייהם. המבטים החשאיים האלה, כל התנועות המלאות משמעות והריקות ממשמעות שנמסכו במארג היחסים ביניהם.

היא שקעה בכיסא מאחורי השולחן והסתובבה עד שישבה בפניה לחלון. שלג ירד בחוץ והתרפש כשפגע ברחוב למטה. היא רכנה לפנים והשפילה מבט וראתה מכונית מתמרנת בערב פברואר החשוך. הנהג פנה לבּאנֶרגאטאן, לעבר מרכז העיר. לרגע שכחה מה היא עושה שם, מדוע היא יושבת בחדר העבודה של ג'ק. היה קל מדי להיסחף בחשֵכה ולהתהפנט ממראה פתיתי השלג המרחפים לאטם בתוך השחור.

פיי מיצמצה, הזדקפה וסובבה את הכיסא אל המֶק, נגעה בעכבר והצג התעורר לחיים. היא תהתה מה ג'ק עשה עם משטח העכבר שנתנה לו לחג המולד, זה עם התמונה שלה ושל ג'וליאן. הוא השתמש במקומו במשטח כחול מבנק נורדאה, מתנה שהבנק חילק ללקוחותיו הפרטיים בחג המולד.

היא ידעה את הסיסמה: Julienne2010. לפחות לא היתה לו תמונת רקע מנורדאה, והוא המשיך להשתמש בתמונה שלה ושל ג'וליאן שצילם במארבֶּלה. הן שכבו על שפת המים כשפיי מגביהה את בתה לשמים. שתיהן צחקו, אבל צחוקה של פיי היה יותר מורגש מאשר נראה לעין, משום ששכבה על גבה כששערה צף במים. עיניה התכולות של ג'וליאן הישירו מבט למצלמה, ישר אל תוך העדשה. אל תוך עיניו של ג'ק, כחולות כשלה.

פיי נרכנה אל הצג וסרקה את גופה השזוף הבוהק ממים ומלח. אף על פי שחלפו רק חודשים ספורים מאז ילדה, היא היתה בכושר טוב מזה שהיתה בו עכשיו. בטנה היתה שטוחה. זרועותיה דקות. ירכיה רזות ומתוחות. עכשיו, כמעט שלוש שנים לאחר מכן, היא שקלה לפחות עשרה קילוגרם יותר מששקלה בספרד. אולי חמישה־עשר. כבר זמן רב שלא העזה להישקל.

היא התיקה את מבטה מתמונתה על המסך ופתחה את הדפדפן, העלתה את היסטוריית הגלישה והקלידה "פורנו". קישור אחר קישור הופיעו, בסדר התאריכים. היא לא התקשתה לאתר את הפנטזיות המיניות של ג'ק בחודשים האחרונים. כאילו ניתן לה ספר־יעץ שסוקר את הליבידו שלו. פנטזיות מיניות למתחילים.

ב־26 באוקטובר הוא ראה שני סרטונים. "צעירות רוסיות חוטפות זין גדול" ו"נערונת רזה בזיון אכזרי". תגידו מה שתגידו על תחום הפורנו, לפחות שמות הסרטים נותנים תיאור חד וישיר. שום ניסיון לקשט או לייפות, לשקר סביב מה שצפוי על המסך ומה שהאדם מולו רוצה לראות. דיאלוג ישיר ופתוח ותקשורת כנה.

ג'ק צפה בפורנו מיום שהיא מכירה אותו, ולפעמים גם היא צפתה בהיותה לבד. היא בזה לחברות שהכריזו שבעליהן לעולם לא יחלמו אפילו לצפות בפורנו. מי שמדבר על דיכוי!

בעבר, ג'ק לא הניח לצריכת הפורנו שלו להשפיע על חיי המין שלהם. זה אף פעם לא היה עניין של או־או. אבל עכשיו הוא חדל לבקש נחמה בה, אם כי המשיך להפיק סיפוק מ"נערונת רזה בזיון אכזרי".

הגוש בבטנה גדל עם כל סרטון שצפתה בו. הבחורות היו צעירות, רזות, כנועות. ג'ק תמיד אהב את הנשים שלו רזות וצעירות. זה לא הוא שהשתנה, זאת היא. והאם לא כך רוב הגברים רוצים את נשותיהם? באוֹסטֶרמאלם אין מקום להזדקנות ועלייה במשקל. לפחות לא בקרב נשים.

בחודש האחרון ג'ק צפה בסרטון אחד מסוים שבע או שמונה פעמים. "תלמידה קומפקטית בזיון אכזרי עם המורה שלה". פיי לחצה על "נגן". על המסך הופיעה תלמידת בית ספר צעירה בחצאית קצרה, משובצת, חולצה לבנה, עניבה, גרביים וצמות בילבי. היא נראתה כאילו היא מתקשה להבין את שיעורי הבית, במיוחד בביולוגיה. הוריה המצפוניים מודיעים לה שהם אירגנו לה שיעור פרטי ויוצאים לבלות. פעמון הדלת מצלצל. אדם כבן ארבעים, לבוש ז'קט עם טלאים על המרפק ואוחז תיק מסמכים, עומד בפתח. הם נכנסים למטבח המואר בבהירות. הנערה מביאה את שיעורי הבית ופותחת את הספרים. הם עוברים על שרירי הגוף.

"כשאני אומר שם של שריר, אני רוצה שתראי לי איפה הוא נמצא בגוף שלך. את יכולה לעשות את זה?" שואל המורה בקול עמוק.

הנערה פוקחת עיניים לרווחה, מהנהנת ומשרבבת שפה. היא מצליחה להצביע על שני שרירים. כשהוא אומר גלוטאוס מקסימוס, שריר העכוז הגדול, היא מרימה את חצאיתה, חושפת את שולי התחתונים ומצביעה על החלק החיצוני של הירך. המורה מניד את ראשו בחיוך.

"קומי ואני אראה לך," הוא אומר.

היא הודפת את כיסאה לאחור וקמה. הוא מניח את ידו הגדולה מאחורי ברכה ומסיע אותה במעלה רגלה, מתחת לחצאית. הוא מפשיל את החצאית גבוה יותר ומושך את תחתוניה למטה. דוחף אצבע פנימה. הנערה גונחת. גניחת פורנו מושלמת. אבל עם שמץ של תמימות ואשמה. הכרה בפני הצופה בעובדה שהיא יודעת שאינה אמורה לעשות זאת. שזאת התנהגות רעה מצדה. אבל היא לא מסוגלת להתאפק. הפיתוי גדול מכדי לעמוד בו.

הוא דוחף את אצבעו פנימה והחוצה פעמים אחדות. אחר כך מרכין אותה על השולחן ומזיין אותה. היא צועקת, גונחת, לופתת את השולחן. מתחננת לעוד. כל העסק מגיע לשיאו כשהוא אומר לה להרכיב את משקפיה — הם נפלו מתישהו בדרך — לפני שהוא שופך על פניה. בפנים מעוותות מעונג ופה פעור למחצה, התלמידה מקבלת את זרעו.

סרטי פורנו מוכרחים להיות הסימן הברור ביותר למידת ההערכה שגברים רוחשים לזרעם. הוא מורעף על נשים מוקירות וקצרות נשימה שפיותיהן פעורים למחצה, תמיד פעורים למחצה, כאילו היה מתנה יקרת ערך.

פיי החזירה את המחשב למצב שינה בשתי לחיצות עכבר על משטח הנורדאה המכוער. אם זה מה שג'ק רוצה, זה מה שהוא יקבל.

היא הדפה את הכיסא לאחור והוא חרק באי־רצון כשקמה. היה חושך מוחלט בחוץ עכשיו. השלג הקל הפסיק לרדת. היא אספה את גביע היין ויצאה מהחדר.

כל מה שנזקקה לו נמצא בחדר הארונות. תשע וחצי. מטוסו של ג'ק עמד לנחות, ובקרוב הוא ישב במונית. מטבע הדברים, הוא השתמש בשירות הווי־איי־פי בארלנדה ולא ייקח לו זמן רב לצאת מנמל התעופה.

היא התקלחה במהירות וגילחה את הזיפים העדינים שצמחו מעל איבר מינה. היא שטפה את עצמה ביסודיות ואחר כך התאפרה, לא כפי שהתאפרה בדרך כלל אלא בצורה מרושלת במקצת, כמו מישהי שאינה מנוסה כל כך. היא מרחה הרבה סומק, הרבה יותר מדי מסקרה, וכדובדבן על הקצפת, הוסיפה שפתון בצבע ורוד־מסטיק שמצאה בקרקעית תיבת האיפור שלה — בטח קיבלה אותו באיזו קופסת הפתעות באירוע כזה או אחר.

ג'ק לא יקבל אותה — לא את פיי, אשתו, אם בתו — אלא מישהי צעירה ותמימה יותר, מישהי בתולית. זה מה שהוא צריך.

היא לקחה את אחת העניבות האפורות הדקות שלו וענבה אותה ברישול סביב צווארה. היא הרכיבה את זוג משקפי הקריאה שהתביישה להרכיב בציבור ותמיד החביאה כשהיו אצלם מבקרים. מלבניים, שחורים, דולצ'ה וגבאנה. היא בחנה את התוצאה בראי. היא נראתה צעירה בעשר שנים. כמעט כמו האישה שהיתה כשעזבה את פיאלבּאקה.

היא לא היתה אשתו של איש. לא אמו של איש. זה היה מושלם.

היא התגנבה לחדרה של ג'וליאן לקחת את אחת מחוברות העבודה שלה ועיפרון ורוד. היא קפאה על מקומה כשג'וליאן המתה בשנתה. האם היא הולכת להתעורר? לא, כעבור זמן קצר היא חזרה לנשום בשלווה.

היא נכנסה למטבח למזוג לעצמה עוד קצת יין, אבל עצרה בעצמה והוציאה קופסה של ספלי פלסטיק של ג'וליאן. היא מילאה ספל גדול של "הלו קיטי" ביין אדום, ספל עם מכסה וקש. מושלם.

כשהמפתח הסתובב בדלת הכניסה היא ישבה ועיינה ב"אקונומיסט", שג'ק התעקש להשאיר על השולחן בסלון. היא היתה האדם היחיד במשפחה שבאמת קרא אותו.

ג'ק הניח את מזוודתו על הרצפה, חלץ את נעליו והכניס לתוכן את פיסות עץ הארז ששמרו על צורתן של נעלי העור האיטלקיות הרכות שלו, העשויות בעבודת־יד. פיי ישבה בשקט. בניגוד לליפּגלוֹס הדיסקרטי של לנקום שהשתמשה בו בדרך כלל, השפתון הוורוד היה דביק והדיף ריח סינתטי קל.

ג'ק פתח בזהירות את המקרר. הוא עדיין לא הבחין בה. הוא התנועע בשקט, כנראה חשב שהיא וג'וליאן ישנות שתיהן.

היא צפתה בו מחשכת הסלון. כמו אדם זר שמציץ פנימה מבעד לחלון, היה ביכולתה לצפות בבעלה ללא ידיעתו. במצב רגיל, ג'ק תמיד שמר על דריכות. עכשיו, כשחשב שאיש אינו יכול לראותו, הוא התנועע בצורה שונה. הוא היה רגוע, כמעט מרושל. גזרתו, הזקופה על פי רוב, היתה רפויה, רק טיפה. אבל מספיק כדי שאדם שמכיר אותו היטב כמוה ישים לב להבדל. פניו היו חלקות יותר, ללא קמט הדאגה התמידי שעיטר אותן תמיד בימינו, אפילו באירועים חברתיים שהיו שזורים ללא הפרד בקריירה שלו, בחייהם, שבהם צחוק והשקת כוסות היו עשויים להתגלגל לעסקה של מיליוני קרונות ביום המחרת.

היא נזכרה בג'ק בהיותו אדם צעיר, כשפגשה בו לראשונה. במבט החצוף בעיניו, בצחוקו השמח, בידיו שלא היו מסוגלות להפסיק לגעת בה, שלא ידעו שובעה ממנה.

האור במקרר האיר את פניו והיא לא היתה מסוגלת להסיר את עיניה ממנו. היא אהבה אותו. אהבה את גבו הרחב. אהבה את ידיו הגדולות, שהגביהו עכשיו קרטון מיץ לשפתיו. בקרוב הן יהיו עליה, בתוכה. אוי אלוהים, כמה כמהה לזה.

ייתכן שהכמיהה הניעה משהו בגופה, משום שפתאום הוא הפנה את פניו אל דלת התנור הממורקת וראה את בבואתה. הוא נבהל וסב על מקומו, ידו לופתת את קרטון המיץ בחצי הדרך אל פיו.

הוא הניח אותו על האי במטבח.

"את עדיין ערה?" הוא אמר בפליאה. הקמט בין גבותיו המסודרות־למשעי חזר למקומו.

פיי לא ענתה, היא רק קמה על רגליה וצעדה צעדים אחדים לעברו. עיניו שוטטו על גופה. עבר זמן רב מאז הביט בה כך בפעם האחרונה.

"בוא הנה," היא אמרה ברוך, בקול גבוה.

ג'ק סגר את דלת המקרר והמטבח שב ושקע בחשֵכה. אבל אורות העיר בחוץ היו בהירים מספיק שיוכלו לראות זה את זה. הוא הקיף את האי, קינח את פיו בגב ידו ורכן לנשקה. אבל היא הפנתה את פניה הצדה והדפה אותו למטה על כיסא. היא ניהלה את העניינים עכשיו. כשהושיט יד לעבר חצאיתה היא סטרה עליה, וכעבור רגע הניחה אותה מאחורי ברכה. היא הפשילה את חצאיתה כלפי מעלה כדי שיוכל לראות את תחתוני התחרה שלה, בתקווה שיזהה אותם, בתקווה שיוכל לראות עד כמה הם דומים. לתחתונים שלה. הנערה הצעירה. התלמידה התמימה.

ידו נעה כלפי מעלה והיא לא היתה מסוגלת לכבוש גניחה. במקום להסיט את תחתוניה הצדה כמו בסרט, הוא קרע אותם. היא גנחה שוב, בקול רם יותר, רכנה על השולחן והתנועעה קלות בעוד הוא פותח את כפתורי מכנסיו ומפשיל אותם עם התחתונים. הוא אחז בשערה וכופף אותה בכוח נמוך יותר על השולחן. הוא רכן עליה בכל כובד משקלו, נגס בשיניו בעורפה, והיא קלטה משב של מיץ תפוזים מעורב בוויסקי מהטיסה. הוא בעט בכוח לפשק את רגליה, נעמד מאחוריה ודחף את עצמו פנימה.

ג'ק זיין אותה בצורה חזקה ואגרסיבית, ועם כל דחיפה השולחן נלחץ אל סרעפתה. הוא הכאיב לה קצת, אבל הכאב היה שחרור, הוא איפשר לה לשכוח כל דבר אחר כדי שתוכל להתרכז כל כולה בעונג.

היא היתה שלו. הנאתה היתה שלו. גופה היה שלו.

"תגיד לי כשאתה הולך לגמור," היא גנחה בלחי צמודה לפני השולחן הקר, שהיה מרוח עכשיו בשפתון דביק.

"עכשיו," נשף ג'ק.

היא ירדה על ברכיה לפניו. הוא התנשם בכבדות ודחף את הזין שלו לפיה הפתוח. הוא אחז בעורפה בשתי ידיו ודחף אותו עמוק יותר פנימה. היא נלחמה ברפלקס ההקאה וניסתה לא להסב את ראשה הצדה. פשוט קחי את זה. תמיד, פשוט קחי את זה.

סצנת הפורנו התנגנה בדמיונה של פיי, וכשג'ק שפך היא התענגה לראות על פניו את אותה ההבעה שראתה על פני המורה כשכבש את התלמידה התמימה.

"ברוך הבא הביתה, חומד," היא אמרה בחיוך מאולץ.

זאת היתה אחת הפעמים האחרונות שעשו סקס כזוג נשוי.