על אילת סווטיצקי

בת קיבוץ נירים שאביה הגיע אל הקיבוץ מאנגליה. חייה בגילאים המוקדמים היו מסוכסכים ורוויים משברים: הוריה התגרשו בגיל צעיר, היא פרקה כל עול וקוד התנהגות חברתי, ובדומה לגיבורת סדרת הספרים שלה "תחרה וצבע" התמודדה עם הפרעות אכילה, פגיעה עצמית ותקיפה מינית בגיל 18.

עד כיתה י' למדה סווטיצקי בתיכון האזורי מעלה הבשור, ובכיתה י"א עברה מיוזמתה לפנימייה חקלאית בפרדס חנה. את שירותה הצבאי עשתה כמדריכת חי"ר, תקופה קצרה בנח"ל, אחר-כך הדריכה אנשי מילואים, ולבסוף עבדה עם טירוני הגדוד הדרוזי בתל-ערד.

לאחר השחרור שבה לקיבוץ, עבדה שנה בחדר האוכל, ומשם עברה לגור בתל אביב, מתפרנסת כמנהלת מחלקת עסקים במלון 'קרלטון'. לאחר מכן בילתה מספר שנים באנגליה ועבדה בלונדון במלון בוטיק. לאחר חודש נוסף בניו זילנד פגשה בנירים את אייל בן קיבוץ יגור כשהגיע ללון בקיבוץ כששירת כקצין שריון בעזה, הגבר לו נישאה אתו נפגשתי. הם השתקעו בקיבוץ יגור שם הם חיים כיום ומגדלים שם את שלושת ילדיהם. נמצאת בקשר קרוב עם שניה אחיה ואמה. לדבריה היא "השאירה את מצוקות הנפש והגוף לגיבורת הספר".

לפני הכתיבה עבדה סווטיצקי עם ילדים וגם כמזכירה במוסך לקלנועים. את שעות הלילה היא הקדישה לכתיבה. סווטיצקי התחילה לכתוב את "תחרה וצבע" בהשראת "חמישים גוונים של אפור" והספר הפך להצלחה פנומנלית.

מקור: my-net